שיפוט
עודכן: 1 בספט׳
בראגבי שיפוט הוא חלק מהשואו, שופטים שמדברים עם השחקנים בכל מהלך, מתנהלים בפאסון ונאלצים להחליט החלטות במשחק שקוראים בו המון דברים כל שנייה.
השופטים הבכירים:
לוק פירס- אנגלי, נחשב לאחד השופטים הטובים בעולם, מסתובב די בנינוחות על המגרש, דובר צרפתית ואוהב להציג זאת במשחקים בהם הוא שופט קבוצות צרפתיות.
מת’יו קרלי – עוד אנגלי, “המורה”, מתנהל יותר כמנהל בי”ס פדנטי, שופט קפדן שלא פוחד מאור הזרקורים.
קרל דיקסון- אנגלי שלישי, שהיה שחקן מקצוען בעברו בתפקיד מספר 9, מה שנותן לו זווית אחרת על שיפוט וידע איך זה להיות בצד השני.
הולי דווידסון- שופטת נשית ראשונה ששפטה בטורניר 6 האומות, סקוטית. תהיה באליפות העולם ומביא שיפוט נשי לקדמת הבמה.
ניקה אמושיקלי- שופט גיאורגי שהפך לאחד המובילים בעולם, שופט בכל הטורנירים הגדולים ולעיתים בליגה הצרפתית.
אנגוס גארדנר- שופט אוסטרלי, מבכירי השופטים בעולם, ברזומה שלו משחקים רבים.
ניק בארי- שופט אוסטרלי נוסף שנמנה בקבוצת השיפוט הבכירה. עוד שחקן עבר עם רזומה מרשים כשחקן.
בעיניי השופטים הבכירים הם אנגלים ואוסטרלים, יש עוד שופטים כמו אנדרו ברייס (אירלנד), בן אוקיף (ניו זילנד), פייר ברוסט ולוק ראמוס (צרפת).
נושאי שיפוט וחוק מרכזיים:
החוק החדש 50/22- חוק שקובע שבעיטה של קבוצה מתוך חצי המגרש שלה שיוצאת מתחומי המגרש בקו ה-22 של הקבוצה השנייה נותן לה את הכדור בנקודת היציאה. זה חוק חדש יחסית שנועד לרווח את המשחק ולגרום לקבוצות לכסות יותר שטח טקטית, ככה שקו ההגנה יותר דליל.
חוק הליווי- שינוי בפרשנות השיפוט של בעיטות לשטח/לגובה, בעת בעיטה אסור לקבוצה התופסת ללוות שחקנים רודפים ובכך לחסום אותם ולמנוע מהם להגיע לשחקן שינסה לקבל את הכדור.
זה גרם לכך שיש יותר מאבקים על כדורי גובה שנבעטו, בנוסף זה הביא לפיתוח טקטי, בו קבוצות מנסות להדוף את הכדור לכיוון הטריי שלהן (אין נוק-און בהדיפה אחורה) לשחקן שמגיע עם הפנים.
חוק דופונט היה פרצה בראגבי שאפשרה לשחקני נבדל מקבוצת הבועטים לעמוד במקום במקום לסגת, ולהמתין עד שהתופס היריב זז חמישה מטרים או יעביר את הכדור.
איגוד הראגבי העולמי הסיר רשמית את הפרצה, שחייבה שחקני נבדל לסגת באופן פעיל או להישאר מחוץ למשחק לאחר בעיטה.
כרטיסים- יש תהיה רבה למה ראגבי לקח מהכדורגל את הנוהל של שני כרטיסים צהובים= אדום.
כרגע ישנן ניסיונות לכרטיס כתום (בצרפת), כרטיס אדום ל-20 דקות שאז עולה שחקן אחר (ליגת הסופר ראגבי הבין טזמנית התחילה את זה). בגדול הכיוון הוא לנסות להשאיר 15 נגד 15.
TMO- הואר המקורי, ספורט שמשתמש בוידאו הרבה מאוד זמן, לאחרונה יש ניסיון להפחית בכוחו של שופט הוידאו, הוא נדרש להכריע הרבה אחרי החלטת השופט הראשי (און פילד דיסישן), או כדי לתת למשחק לזרום בהחלטות לגבי צהוב שעלול להפוך לאדום (אוף פילד ריויו)
ליינאאוט- לאחרונה חל שינוי שנועד לגרום למשחק לרוץ, אם קבוצה לא קופצת להתחרות בליינאאוט, הוא לא חייב להיזרק ישר (NO CONTEST).
הלד-אפ- שינוי שכבר רץ כמה שנים, אם שחקן ניסה להניח טריי ונבלם מעבר לקו, כלומר יש יד של שחקן יריב מתחת לכדור (או חלק גוף אחר), אין יותר סקראם 5 מטר לקבוצה התוקפת, אלא בעיטה לקבוצה המגינה מקו הטריי. קבוצות מסויימות השתמשו בזה לבעיטות דרופ של 3 נקודות מהשדה.
חידוד במאול-שחקני הגנה שעוברים את הכדור ומוצאים את עצמם במצב שבו הם יכולים לגרור או למשוך את המאול לאחור חייבים להתנתק.
אופסייד- איטליה ניצלה פרצה בחוקי האופסייד של הראגבי במהלך משחק שש האומות ב-2017 נגד אנגליה כשסירבה ליצור ראק, מצב שגורם לזה ששחקניה לא באופסייד. החוק שונה בעקבות זה.
מעבר לקו הטריי- חוקי מגרש המשחק שונים מחוקי הרחבה מעבר לקן הטריי. שחקן הגנה שכבר נמצא מאחורי הקו רשאי ליצור מגע הגנתי גם אם הוא מונח על הקרקע או כפוף לברך ולא עומד על רגליו.
הרמת שחקן במשחק פתוח- דרום אפריקה השתמשה בזה לאחרונה.
יש עוד המון נושאים שאפשר לגעת בהם, שיפוט הוא חלק קריטי בראגבי, אך חשוב להבין שבראגבי יש מידה של פרשנות, להערכתי זה קריטי לתרבות המשחק שהאוהדים יקבלו את הפרשנות, זה קשה להרבה אוהבי ספורט, אבל בראגבי זה פשוט בלתי אפשרי שהכל יהיה מאה אחוז מדוייק.
מה דעתכם על ה-TMO
מצויין, ככה ההחלטה מדוייקת יותר
תן למשחק לרוץ
תגובות